אני בניתי לעצמי תכשיטים מאז ומעולם – החל מהשלב בו הייתי מסוגלת להשחיל חרוזים אי שם בילדותי ועד היום. אני פשוט מתה על זה! החנויות האהובות עליי הן אלו שמוכרות חרוזים, קליפסים, סוגרים לשרשראות ושאר חומרים בסיסיים לייצור תכשיטים.
בעיקרון יש לי מקצוע, ואני רואת חשבון, אלא שלהגיד לכם את האמת? מספרים אף פעם לא הצליחו לרגש אותי כמו חרוזים. בנוסף, המחמאות שקיבלתי על התכשיטים שלי חיזקו אותי, וגרמו לי להבין שיש לי פה משהו שהוא אולי קצת מעבר לתחביב... באיזשהו שלב התחילו אפילו להזמין ממני תכשיטים כמתנות ימי הולדת או לשימוש עצמי. ואז אמרתי לעצבי, הי רגע, למה שאני לא אעזוב את הכול ואנסה את כוחי כמעצבת תכשיטים?
וכך היה. התייעצתי עם בעלי והחלטנו ללכת על זה, למרות הסיכון. העניין הוא שפרט לתכשיטים היה צריך לדאוג לחנות – כלומר מיקום, שכירות ו... עיצוב! בנקודה האחרונה נתקלתי בבעיה הגדולה ביותר. בכל מה שנוגע למוצר עצמו – היו לי כבר ספקים מעולים, את המיקום המושלם גם לא התקשיתי למצוא, אבל כשהגעתי לעניין עיצוב החנות, הלכתי לאיבוד לגמרי.
הסיבה למה הסתבכתי כל כך - הייתה בעיקר כי הבנתי את החשיבות העצומה שבנראות החנות. אדם שייכנס לחנות יפה יבלה בה יותר זמן, ויש יותר סיכוי שיקנה משהו.
בחיפוש אחר מדפי תצוגה נתקלתי בהצעות רבות. התחלתי ממדפי מתכת מודולריים, שהיתרון שלהם היה בכך שאפשר לשנות בקלות את המיקום של המדפים. מדפים אלו ללא ספק מהווים פתרון מעולה לאחסון תעשייתי, עם זאת, היות והמוצר שלי הוא תכשיטים קטנים וקלים, לא היה לי צורך בכך, ולכן ויתרתי על המערכות המודולריות בקלות.
בשלב השני בחנתי מדפי עץ, שפשוט לא השתלבו לי עם העיצובים המודרניים והקלילים של התכשיטים עצמם. גם במקרה הזה המדפים הללו הזכירו לי יותר אחסון לתעשייה מאשר לחנות בתחום הלייף-סטייל.
לאחר מכן פניתי לכיוון של קונסטרוקציית גבס, אך מדפי הגבס העבים תפסו הרבה יותר מדי מקום, שהיה לי ממש חבל עליו.
ואז ראיתי אותם...
מדפי זכוכית קלילים ועדינים, שהתאימו בול לאופי התכשיטים שלי, לא גנבו את ההצגה וחסכו לי ים של מקום בתצוגה.
החיפוש היה ארוך, אך בשורה התחתונה היה שווה, כי אני מאוד מרוצה מעיצוב החנות וממראה התכשיטים על המדפים המעולים הללו.
